מסעה של האנטי גיבורה

דמות האנטי גיבורה מייצגת תודעה נקבית והיא גיבורת הנוכחות המסרבת לעלילה הליניארית שחונקת את חייה.

מסרבת לחיות סיפור שכבר סופר.

היא אינה פועלת מתוך רצון לכיבוש, הכרעה או ניצחון, אלא נמדדת בנכונות לשהות במרווח שבין סיפור ישן לסיפור חדש, במתרחש מחלל בטנה ועד לגרונה, בריק שנפער בין התאוריות.

מסעה הוא מעגלי והוא ניזון מתוך נביעתה הפנימית.

ההווה שלה הוא אינו רעיון אלא חוויה.

האנטי גיבורה מאופיינת בכך שאינה נלחמת בצלליה או בפצעיה,

אלא מתיישבת לצידם ומתבוננת בהם לא כעל כישלון או כעל טלאי, אלא רואה בהם את מוריה המחוננים.

היא מקיימת אינטימיות עם מה שעיניה לא רואות ועם כל זוג עיניים שפוגשת.

במסעה היא פורמת במקום לפרוץ, היא מניחה לארכיטיפים ההירואיים ולתפקידים אליה חונכה.

בסוף המסע, היא אינה שבה עם ׳אוצר׳ או עם ׳גאולה׳, אלא עם נוכחות עמוקה, ומציעה לנו חמלה במקום פתרונות.

היא מגלמת את הכוח הנקבי שמכיל, שמזין ומקיים יחסים.

אי גבורתה מתקיימת בנחישות הרכה של לבה, בפגיעותה, בכניעתה לקמילתה ולהתחדשותה,

מתוך תודעה שאין בה היררכיה בין חוויה לחוויה, בין עצב לשמחה, בין ארציותה לבין הנשגב שבה.

האנטי גיבורה מזכירה לנו שהחיים מתקיימים מחוץ לעלילה. האנטי גיבורה היא משוררת.

שנות שמיטה - מסעה של האנטי גיבורה