ספר שנכתב בשנה האחרונה תוך תנועה וטלטול בין אזורי שלום ומלחמה,
בגאוגרפיה הפנימית ובזו החיצונית, ומשקף את החוויה האישית ביחס לזו קולקטיבית, על רקע המצב הנוכחי.
הספר בנוי כמשפט ארוך, כנשימה ארוכה, מחולקת לשערים שהם פרקי הליכה וניסיונות התמקמות,
בהם השוטטות הפיזית והנפשית שזורה יחד ומייצרת מרחב חדש של התבוננות.
הספר מבקש לעורר שאלות על מהותה של גלות, על ממשותה של מלאכת ההתמקמות,
ועל יסוד האדמה המבקש הגדרה מחדש בעולם שאחרי השביעי לעשירי.
שנות שמיטה
⎏⎐⍲⍱⎏⎐
הפרויקט כולל מלבד המילה הכתובה גם שיתוף פעולה עם המוזיקאי אלדר ברוך.
כל שער בספר ילווה בהקלטות, עיבודים וביצועים קוליים,
לצד מפות הליכה בערים בעלות נוכחות ותרבות עברית-יהודית פועמת.
דרך פלטפורמה ייעודית, הטקסטים והסאונד יהיו זמינים להאזנה דרך אוזניות תוך שיטוט במרחב הפיזי.
המטרה היא להציע חוויה אינטימית של נוכחות וחקירה,
ולהעביר את המשתתפים ממצב של מנוסה למצב של הליכה מודעת וקשובה.
המשתתפים יוזמנו לשתף ולסמן נקודות ציון אישיות על המפות, ולרקום מפגש חי ומרובד בין חוויותיהם.
פרקי הליכה
⎏⎐⍲⍱⎏⎐
ספסל הופך נדנדה ( ) לכל חודש מפתח אחר לרחם
90 מעלות זו זווית שלא מתנשקים בה
אך ניתן לחלוק בה פתי בר על
צלוחית דורלקס שקופה
ותה ירוק בכוסות קפה שחור
ש
ו
ק
ע
המילים משגיחות עלי גם
בתוך הצרות
והזהויות שלנו הן לא בדויות
רק נסתרות
מול בית התמחוי
במרפסת בלי בית
אני גוזרת רגע ירוק, רגע צהוב ועלה זהב אחד
מתוך עינייך
הנה הכל הובא לפניי
המואזין שאל הבוקר
העדיפה שעת תפילה או שעת שינה?
ואני שואלת
לרצות משהו מבלי לקטוף אותו
זו תבוסתנות או אהבה?
קואן הוא התפילה שמוצאת אותך
לצידך ספסל הופך נדנדה
⎏⎐⍲⍱⎏⎐
ספסל הופך נדנדה ( ) לכל חודש מפתח אחר לרחם
90 מעלות זו זווית שלא מתנשקים בה
אך ניתן לחלוק בה פתי בר על
צלוחית דורלקס שקופה
ותה ירוק בכוסות קפה שחור
ש
ו
ק
ע
המילים משגיחות עלי גם
בתוך הצרות
והזהויות שלנו הן לא בדויות
רק נסתרות
מול בית התמחוי
במרפסת בלי בית
אני גוזרת רגע ירוק, רגע צהוב ועלה זהב אחד
מתוך עינייך
הנה הכל הובא לפניי
המואזין שאל הבוקר
העדיפה שעת תפילה או שעת שינה?
ואני שואלת
לרצות משהו מבלי לקטוף אותו
זו תבוסתנות או אהבה?
קואן הוא התפילה שמוצאת אותך
לצידך ספסל הופך נדנדה
