דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי
- Feb 24
- 2 min read
קהלת רבא א: טז
הַלֵּב רוֹאֶה; שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה.
הַלֵּב שׁוֹמֵעַ; שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג, ט): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ.
הַלֵּב מְדַבֵּר; שֶׁנֶּאֱמַר: דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי.
הַלֵּב הוֹלֵךְ; שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כו): לֹא לִבִּי הָלַךְ.
הַלֵּב נוֹפֵל; שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, לב): אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו.
הַלֵּב עוֹמֵד; שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כב, יד): הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ.
הַלֵּב שָׂמֵחַ; שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ט): לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי.
הַלֵּב צוֹעֵק; שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יח): צָעַק לִבָּם אֶל ה'.
הַלֵּב מִתְנַחֵם; שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, ב): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלָיִם.
הַלֵּב מִצְטָעֵר; שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו, י): וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ.
הַלֵּב מִתְחַזֵּק; שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, יב): וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה.
הַלֵּב מִתְרַכֵּךְ; שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, ג): אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם.
הַלֵּב מִתְעַצֵּב; שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ו): וַיִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.
הַלֵּב מִתְפַּחֵד; שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, סז): מִפַּחַד לְבָבְךָ.
הַלֵּב מִשְּׁתַּבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא, יט): לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה.
הַלֵּב מִתְגָּאֶה; שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, יד): וְרָם לְבָבֶךָ.
הַלֵּב מְסָרֵב; שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כג): וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
הַלֵּב מִתְבַּדֶּה; שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב, לג): בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ.
הַלֵּב מְהַרְהֵר; שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט, יח): כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ.
הַלֵּב מְרַחֵשׁ; שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, ב): רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב.
הַלֵּב מְחַשֵּׁב; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יט, כא): רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ.
הַלֵּב מִתְאַוֶּה; שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא, ג): תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ.
הַלֵּב סוֹטֶה; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ז, כה): אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ.
הַלֵּב זוֹנֶה; שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וגו'.
הַלֵּב נִסְעָד; שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ה): וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם.
הַלֵּב נִגְנָב; שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, כ): וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן.
הַלֵּב נִכְנָע; שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מא): אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם.
הַלֵּב מִשְׁתַּדֵּל; שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, ג): וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה.
הַלֵּב תּוֹעֶה; שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, ד): תָּעָה לְבָבִי.
הַלֵּב חָרֵד; שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ד, יג): כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד.
הַלֵּב נֵעוֹר; שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, ב): : אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר.
הַלֵּב אוֹהֵב; שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ה): וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ.
הַלֵּב חוֹמֵד; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כה): אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ. הַלֵּב מִתְקַשֶּׁה; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח, יד): וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ.
הַלֵּב מֵטִיב; שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז, כה): וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם. הַלֵּב עוֹשֶׂה מִרְמָה; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יב, כ): מִרְמָה בְּלֵב חֹרְשֵׁי רָע.
הַלֵּב מִתּוֹכוֹ מְדַבֵּר; שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א, יג): וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ. הַלֵּב אוֹהֵב שֹׁחַד; שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כב, יז): כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ וגו'.
הַלֵּב כּוֹתֵב דְּבָרִים; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. הַלֵּב חוֹרֵשׁ; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, יד): תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּוֹ חֹרֵשׁ רָע.
הַלֵּב מְקַבֵּל מִצְווֹת; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, ח): חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת. הַלֵּב עוֹשֶׂה זָדוֹן; שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, ג): זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ.
הַלֵּב עוֹשֶׂה סְדָרִים; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, א): לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב.
הַלֵּב מִתְגַּדֵּל; שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כה, יט): וּנְשָׂאֲךָ לִבְּךָ. הֱוֵי דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וגו'.
Comments