top of page

השנה אני סולחת לעצמי באמת

השנה עשרת ימי תשובה (מה היתה השאלה?)

לימדו אותי שסליחה אינה כוללת בתוכה בהכרח התפייסות


היכולת להתמקם, אחרי שסיימתי לכעוס ולקצוף -

בעמדה מתבוננת וחומלת,

שרואה את הפצעים והכאבים,

שבוחרת בכף הזכות - כלפי וכלפי השני,

משחררת אותי ואותו גם יחד -

מחיים של מירמור, של טינה ושל קיבעון


האם משם נמשיך ונתפייס - כלומר ניצור מערכת יחסים חדשה?

זו שאלה פתוחה, בחירה:


שמה יד על הלב - ומקשיבה


בראש השנה עם שליחת ה׳שנות טובות׳

סלחתי, ברכתי ושחררתי כמה וכמה קשרים,

בעיניים טובות, בהודיה, בקידה

וגם ב׳לא תודה׳ פנימי להמשך צעידה משותפת, לפחות כרגע,

שתי מדינות לשני עמים

לו יהי


אני מאחלת למי שצם (וחפץ באיחול שלי)


שהצום יאט את התודעה

ושהגופנפש יפנו מקום להכרה המתבוננת

זו שסוללת נתיבים חדשים

ושנחזור רגע לכאן הקטן והעכשווי שמתגלה כשהמסכים נכבים -

ובו הכאבים והפצעים הנסתרים שלנו, שלא מקבלים אהבה ונראות, וכך יוצרים ביניהם סבך גדול מאד..

גדול גדול גדול מאד


בברכת השנה אני סולחת לעצמי באמת

שירה



Comments


bottom of page