אני מזמינה אותך אל מסעה של האנטי גיבורה; 
מסע בו הכתיבה, השפה והיצירה פוגשות גוף, ריפוי ומודעות.

מסע בו אנו מסיטות את ההגה מנתיב הגבורה,
מסיפור לינארי שכבר נכתב פעמים רבות,
ממלחמה ללא מנצחים -
אל נתיב בו חיי השירה פועמים, מתחדשים ומהדהדים בעדנה.

על הסף אל דרכינו פנימה, אנחנו פותחות רווח,
נושמות ונעות בו בשני הכיוונים, הלוך ושוב:

מהריפוי והמודעות אל הכתיבה והיצירה 
מהכתיבה והיצירה אל המודעות והריפוי

☽☾
 

במפגשים אנחנו מאטות, מקשיבות לשפה שמתחת לשפה.
תופרות את הסוד עם הנסתר (וצוחקות הרבה)
דרך תרגולי כתיבה ושפה, נשימה, התבוננות וחקירה,
תקשור(ת) עם חוכמת הגוף, עם הקולות והעצמיים השונים שבנו,
עם ידע קדום שזמין לנו, כוונות בית וריטואלים.

תוך כדי התהליך אנחנו לשות ועובדות עם חומרי היצירה המצטברים,
מפרקות ומרכיבות את מפת הפנימיות הנחשפת.
מתוך הצירים נולדת תובנה, הרעיון הופך לחוויה.


☽☾


זהו רגע משמעותי עבורי, בסיום שנת מסע ההחלמה האישי שלי.
בו השירה היא שוב זו שהצילה את חיי, 
השדה שמכיל את כל רבדיי, השפה שמעצבת את תודעתי, את בחירותיי,
התקשורת האינטימית עם גופי שחשפה את נתיב הרפואה שלי.
הביטחון בסמכות פנימית עדינה ופועמת, בשירה ׳העלובה׳ ובשירה ׳המוארת׳.


מי שגמלני כל טוב, הוא גמלני במקום הזה.



















כך קרה ותהליכי הריפוי, המודעות והמסעות שאני מלווה בעשור האחרון,
ותהליכי ליווי היצירה והכתיבה שאני מלווה גם כן משך העשור הזה,
הגיעו להלימה מליאה, וכבר אין גבול המפריד ביניהם.

מרחבי הזמן מחוץ לזמן של המפגשים האינטימיים הללו, אילו רגעי החסד הגדולים של השבוע שלי.
אני בהכרת תודה גדולה עליהם ועל מי שנותנים בי אמון לחולל עמם מרחב כזה.

אני מזמינה אתכן ואתכם, 

יוצרות, כותבות, מטפלות, ומי שחיות וחיים על הכביש הדו סטרי שבין יצירה - שירה - גילויי חיים, 
מי שמרגישה שהשפה היא בית ושיש עוד חדרים לפתוח. 


הלשון נעה על צידה הנקבי - אך היא פונה באהבה לכל המינים, המגדרים וההגדרות.