זמן רב חלף מאז שקובץ זה נכתב בשירותים הצרים של מנזר הזן שבו ישבתי ביפן.
תא שירותים בו הווייתי הגבוהה וזו הנמוכה (לכאורה) - התאחדו לידי שירת הייקו.
היום, כארבע שנים אחרי, אני עדיין תופרת את הנסתר לסוד, את המיסטי ללא מודע, את הגבוה לנמוך (לכאורה) - באמצעות השירה. אני מתרגשת לבשר, שהרגעים הללו הפכו לאובייקט שלם, איבר ושער חדש בעולם. זה קרה בעזרת סבלנות רבה ושותפים מצויינים המסורים למלאכתם - כמו משייפי סכינים יפניים לפחות.
ראשון- יעקב ביטון, עורך הספר וממיס הנוקשות עד תום, יחד בררנו ניצוצות מקליפות. שני - שותפי הדפס האמן ליאב שופן, איתו עברתי מסע גדול שהתחיל באבן אחת קטנה. שלישית - מרב המו״לית המאמינה, הקשובה והתומכת מהוצאת ׳אסיה׳ ורביעי - יואב פרי, הנזיר המעצב שאין שני לו, שיחד בחודו של כל קוץ וקוץ, עוד מ11:11 (וכנראה עד אחרון הקוצים)
ועוד תודות - לאלי טולדנו מפיק הדפוס, ליזהר נוימן שהכין דפים לדפוס מעצי הקוזו אותם הוא מגדל, לאסף באר שליווה אותי ואת כתב היד מראשיתו ואף שקד על תרגומו, ליעקב רז על ההכוונה לקראת המסע, לאיתן בולוקין על תרגום ליפנית, לליסה, לסה נה אה סן ולג׳יירו המלאכים שציפו לי בדרך, ולשאר מורי הנבוכה שהנני
Comments